חיפוש
יום שני 08 פברואר 2010 ..:: ההיסטוריה של קאדילק ::.. הרשמה  כניסה למערכת
דלג על קישורי ניווט
ההיסטוריה של קאדילק
קאדילק BLS
קאדילק CTS
קאדילק STS
קאדילק SRX
קאדילק Escalade

 אתרים מומלצים מזער

 הדפס   
 ההיסטוריה של קאדילק מזער

ההיסטוריה של קאדילק

 

התפתחות הסמל קאדילק: איך הוא הופיע בשנת 1902 ולמה הוא הפך.

רוב חברות המכוניות, כמו שידוע לכולם, נקראות על שם מייסדן. אך כלל לא כך העניין עם המותג המפורסם קאדילק החברה הזו קיבלה את שמה מהצרפתי אנטואן דה לה מוט קאדייאק (Antoine de la Mothe Cadillac)., שבשנת 1701 ייסד בתוך סבך היערות האמריקנים את העיר ויל-ד'אטרואה (Ville d’Etroit – העיר מול המיצר). אחרי מאתיים שנה היישוב הקטן הפך לעיר הבירה של התעשייה האמריקנית – דטרויט.

 
השם קאדילק לחברה חדשה הציע הנרי לילאנד (Henry Leland, 1843-1932) בצעירותו הוא עבד כמהנדס במפעלי נשק ובסוף המאה ה-XIX ייסד את החברה "Leland and Faulconer" שעסקה בייצור מנועים תעשייתיים, שהוכרו בזכות האיכות והאמינות שלהם. אך במקורות קאדילק עמד בכל זאת לא לילאנד אלא... הנרי פורד (Henry Ford) בכבודו ובעצמו.
 
עוד לפני ייסוד Ford Motor Company, פורד בשנת 1899 הקים את Detroit Automobile company, שאחרי ארגון מחדש בשנת 1901 קיבלה את השם Henry Ford Company. העסקים לא הצליחו, אחרי שנה פורד הסתכסך עם המשקיעים האחרים ועזב את החברה. המשקיעים פנו ללילאנד בבקשה להעריך את ציוד החברה במטרה לפרק. אך לילאנד הצליח לשכנע אותם בכך שצריך לבנות מכוניות ולקח את ההנהגה לידיו. בדיוק אז שם החברה שונה ל-קאדילק.
 

שנת 1902: הקאדילק הקדם-סדרתי הראשון יוצא לדרך.

 
הרכב הראשון של החברה הורכב באוקטובר 1902. בינואר השנה הבאה הוא הוצג בתערוכת המכוניות בניו-יורק, היכן שהוא קיבלה במהירות אלפיים הזמנות. הייצור הסדרתי של הרכב החל בשנת 1903. היא הייתה דומה כמו שתי טיפות מים ל-Ford מדגם A (לא לבלבל עם ה-Ford A בעל ארבעת הצילינדרים משנות ה-1920), רק המנוע על הרכב היה שונה, של לילאנד. זה היה מנוע בעל צילינדר יחיד ועוצמה של כ-10 כ"ס, הנמצא מתחת למושב הקדמי.
 

קאדילק A  צויד בחלק חיצוני Tonneau עם מושבים אחוריים ניתנים להסרה. להגיע אליהם היה ניתן דרך דלת בקיר האחורי.

 
דגמי הצילינדר היחיד שנשאו לפי האופנה של אותם זמנים קודים מזהים באותיות יצאו עד לשנת 1908. בשנת 1905 מתווסף אליהם ה-קאדילק D בעל ארבעת הצילינדרים.באותה שנה הופיעה משאית קלה מדגם F, שהפכה למשאית הראשונה של קאדילק. החברה הציגה עצמה כאחת מהחלוצות בתחום תעשיית המכוניות כאשר על שלדת צילינדר יחיד נבנתה מכונית עם חלק חיצוני אטום לגמרי – הראשונה באמריקה. היא קיבלה את השם קאדילק Osceola ויוצרה בפרט יחיד והפכה לרכב האישי של הנרי לילאנד, אך כבר בשנה הבאה לקונים הוצע הקופה הסגור של דגם H.
 

קאדילק Osceola

הנרי לילאנד מדגמן על רקע ה-קאדילק Osceola האישי עם חלק חיצוני קופה.

 
ניסיון העבודה במפעלי נשק דחף את לילאנד למחשבה על נחיצות הסטנדרטיזציה בתעשיית המכוניות. בתחילת שנת 1908 למועדון המכוניות המלכותי הבריטי נשלחו שלושה קאדילק דגם K משנת 1907. הם עברו 40 ק"מ על כביש ברוקלנד, לאחר כן פורקו לגמרי. החלקים עורבבו בקפדנות ואז המכוניות חוברו מחודש – בעזרת שימוש במברגים ומפתחות ברגים בלבד – והמכוניות עברו בקלילות מסלול של 800 ק"מ לאחר מכן.
 
בשנת 1909 החברה נקנתה ע"י בילי דוראנט המפורסם (Billy Durant), מייסד General Motors, ונכנסה מתחת לכנפו של תאגיד זה, אך בארגון נשארה כחברה נפרדת, ולילאנד שמר לעצמו את מקום נשיא החברה והמנהל הראשי. באותה שנה ייצור הדגמים בעלי הצילינדר היחיד הופסק וכדי להחליף את המודלים הקודמים בעלי ארבעת הצילינדרים הגיע הרכב קאדילק  30בעל מנוע בכוח של 30 כוחות סוס.
 

אחרי דגם קאדילק 30 מנוע ארבעת הצילינדרים לא הותקן ב-קאדילק במשך 67 שנה.

 
ה"שלושים" נשאר הרכב היחיד של החברה במשך 6 שנים (השנים 1909-1914). נפח המנוע באותו הזמן גדל מ-3.7 ל-6 ליטר ועל דגמי 1912 בפעם הראשונה בעולם הותקן מתנע חשמלי. עד להופעת המתנע הסגנון העיקרי של הפעלת מנועי הבנזין נשארה הידית המניעה. לסובב אותה היה לא רק קשה אלא גם מסוכן, מה שאושש כשחברו של לילאנד החל להתניע רכב שמנועו השתתק. המנוע התניע, הידית התחילה להסתובב ושברה לנהג חסר המזל לסת ויד, הוא הגיע לבית החולים ושם מת. לילאנד היה כל-כך מתוסכל ממקרה זה שפנה בבקשה לעזרה לממציא צ'ארלס קטרינג (Charles Kettering), שהביא את רעיון המתנע החשמלי לראש והתקין מתקן זה ב-קאדילק. ביחד עם המתנע הרכב קיבל מערכת משולבת של ציוד חשמלי, בכללי דומה לזו המשומשת ברכבים המודרניים.
 

בשנת 1915 על הרכבים של קאדילק הופיע המנוע החזק V8.


בשנת 1915 את ה"שלושים" בעלת ארבעת הצילינדרים החליף ה-קאדילק 51 עם מנוע 8-צילינדרים בצורת V.
המעבר למנוע חדש העיד על שאיפת מנהל החברה להתבסס סופית בין יצרני מכוניות ה"לוקס". תכונות המנוע החדש לא היו בולטות במיוחד: נפח 314 אינץ' מעוקב, 70 כ"ס. אך עדיין הוא ייצג בעצמו צעד משמעותי קדימה, מכיוון שבאותו הזמן הגדלת כמות הצילינדרים הייתה האפשרות היחידית להנמכת רמת הרעש ורעד המנוע.

 
החל משנת 1917 קאדילק – לא חברה חדשה אלא אגף של General Motors. באותו הזמן פרש ממנה לילאנד בגלל סכסוך עם דוראנט. כאשר ארה"ב נכנסה למלה"ע ה-1 לילאנד רצה לייצר מנועים למטוסי קרב והפציפיסט המשוכנע דוראנט סרב לכך. בסופו של דבר, לילאנד ייסד את חברת Lincoln, שנקנתה על-ידי פורד בשנת 1922. עם הזמן חברה זו תהפוך למתחרה מסוכן עבור קאדילק.
 
מנוע ה-V8 התברר כמאריך חיים. הוא שרד עד שנת 1928 בלי שינוי נפח. חידוש רציני היתה הופעתם בשנת 1918 של ראשי צילינדרים ניתנים להסרה, ובשנת 1924 – החדרת גל ההסיבוב עם משקלי נגד שהקטינו בחדות את הרעד. באותה שנה הופיעו הבלמים על הגלגלים הקדמיים.
 

אותו המנוע של שנת 1915 היה ה-V8 הראשון שיצא בצורה המונית ב-קאדילק.

 
בכל מה שנוגע לחלק החיצוני, אז הוא השתנה בהתאם לדרישות האופנה. מייצרי החיצון העיקריים היו החברות המפורסמות Fisher ו-Fleetwood, שנכנסו למבנה התאגיד General Motors. לפי טענתה של הפרסומת של שנת 1927, הלקוח יכל לבחור בין 50 חלקים חיצוניים בצורות שונות ו-500 שילובי צבע ומילוי שונים. כמעט כל קונה קיבל רכב ייחודי לגמרי.
 
שנת 1927 הסתמנה בהופעת ה"קאדילק הקטן" – חברת La Salle, שהייתה צריכה למלא את רווח המחירים בין קאדילק ל-Buick הזול בהרבה. La Salle קבלה את הכרתה כמכונית הראשונה בעולם שעל המראה שלה עבד מעצב מיוחד. הוא היה לא אחר מהארלי ארל (Harley Earl) המעצב הראשי העתידי של General Motors. מכוניות La Salle יצאו עד שנת 1940.
 

על המראה של ה-La Salle Convertible עבד בפעם הראשונה בעולם צייר-מעצב.

 
על דגמי קאדילק שנת 1929 הופיעו כמה חידושים חשובים, למשל, קופסת הילוכים מסונכרנת Synchro-mech, זגוגיות בטיחותיות מחושלות ומגבים עם הפניית חשמל. ובשנת 1929, ממש לקראת נפילת הבורסה, המציינת את התחל המשבר הכלכלי הגדול, למכירה הגיע דגם 1930 עם הקוד "452" – רכב עם מנוע V בעל 16 צילינדרים, אחד מה-קאדילק ההכי מפוארים והכי יקרים. המנוע החדש, כמו שכמו שקל לנחש היה
 
בעל נפח של 453 אינץ' מעוקב, הגיע לעוצמה של 175-185 כ"ס. באותו הזמן נמשך ייצור דגמי V8. בשנת 1931 התווסף אליהם קו הדגמים האמצעי – קאדילק V12. מנוע בעל 12 צילינדרים בעוצמה של 135 כ"ס היה בעל נפח של 368 אינץ' מעוקב. בשנת 1934 קאדילק קיבל צירים עם מתלה קדמי עצמאי.
 

קאדילק V16 Sport Phaeton – אחת מהמכוניות היקרות והמפוארות של זמנה.

 
לסנסציה של שנת 1938 הפך ה-קאדילק 60 Special החדש. למרות שרשמית הוא נחשב בסדרת ה-60 להכי זול, רכב זה דמה לשאר דגמי ה-Sixty רק בחלק החזיתי שלו. השאר היה שונה. חלק חיצוני, שנהיה נמוך יותר ב-7 סנטימטרים, היעדרות מעמדי הרגליים, חלונות רחבים עם פינות חדות ולא מעוגלות, עמדות דקות ביניהם ולבסוף תא מטען, שנתן למכונית מראה כמעט תלת-נפחי – כל זה הבדיל בבירור את ה-60 Special. העיצוב החדש מצא חן בעיני הקונים: רכב אחד בלבד היווה כמעט 40% ממכירות קאדילק.
 

ה-Sixty Special היה בהרבה מובנים רכב מאוד מיוחד. על התצלום – דגם שנת 1941.

 
שנת 1940 הייתה השנה האחרונה של ה-קאדילק בני ה-16 צילינדרים. המכירות שלהם נפלו ביציבות. את הרוצים לקנות רכב יקר ומפואר שכזה היה יותר ויותר קשה למצוא. עידן האצילות של המכוניות הלך אל סופו – אך לא עידן החידושים המבניים. משנת 1941 על קאדילק מותקנת קופסת הילוכים אוטומאטית Hydra-Matic. באותו הזמן למבחר האפשרויות נכנס מזגן.
 
בזמן מלחמת העולם הבאה קאדילק לא יכל להישאר בצד. הוא ייצר טנקים קלים M-24. בשנות המלחמה הצרכן הורעב בלא מכוניות חדשות ואחרי הניצחון היה מוכן לחטוף הכול. לכן בשנת 1946 קאדילק, כמו רוב החברות האחרות זרק לשוק את הדגמים שלפני המלחמה ונתן להם רק מתיחת פנים מזערית.
 

בטנק הקל M-24 Chaffee משומשים שני מנועי קאדילק V8 וקופסת הילוכים Hydra-Matic.

 
שינוי העיצוב הרציני הראשון התרחש רק בשנת 1948, אך הוא הביא מהפכה קטנה. ממשרדו של הארלי ארל (Harley Earl) ועוזרו פראנקלין הרשי (Franklin Hershey) הופיע קאדילק חדש לגמרי, שהייחוד הבולט שלו היה "סנפירונים" קטנים על הכנפיים האחוריות המיוצרים לפי דוגמת מתאר המטוס Lockheed P-38 Lightning. אחרי עשר שנה הסנפירונים עתידים להיהפך לסנפירים ענקיים, שהפכו לייחוד האופייני של המכוניות האמריקאיות של שנות ה-50.
 

קאדילק סיקסטי ספיישל

מהסנפירונים על הכנפיים האחוריות של הקדילק 60 Special עם הזמן יצמחו סנפירים ענקיים, שהגדירו את סגנון המכוניות האמריקאיות בשנות ה-50.

 
בשנה הבאה General Motors הגיש לאמריקנים חידוש אופנתי – חיצון "הארדטופ" (hardtop), הבולט בהיעדרות תומך מרכזי, הודות למה שבחלונות מורדים לגמרי נוצר מרווח רחב, כמו בקבריולה עם גג מורם.
 
ההארדטופ הדו-דלתי בשורת הדגמים של קאדילק קיבל את השם Coupe de Ville. בשנת 1954 הופיע גם הארדטופ ארבע-דלתי, שלפי רעיון זהה נקרא Sedan de Ville. בהמשך כך התחילו להיקרא לא חלקים חיצוניים אלא דגמים נפרדים של קאדילק.
 

קאדליק Coupe De Ville

Coupe de Ville – שם זה בתרגום מצרפתית אומר "קופה עירוני"


קאדילק Sedan de Vile

כשפותחים את החלונות ב-Sedan de Ville רואים בבירור את היעדר התומך המרכזי.

 
שנת 1953 הביאה רכב חדש – הקבריולה המפואר Eldorado. בשנת 1956 הצטרף אליו הקופה Eldorado Seville, והקבריולה החל להיקרא Eldorado Biarritz. אחרי שנה בשורת הדגמים של קאדילק הופיע גם ה-Eldorado Brougham, שכמובן לא היה בעל כל קשר ל-Eldorado האחרים. זה היה רכב מפואר במיוחד (ויקר במיוחד) בשביל רכב הארדטופ הנבנה ידנית עם מה שנקרא "דלתות מתנשקות", כיוון שהדלתות האחוריות נתלו בצד האחורי ולא הקדמי של גב הרכב. הרכב צויד במנוע בעל עוצמה של 325 כ"ס כאשר באותו הזמן מנוע סטנדרטי של קאדילק פיתח כ-300 כוחות סוס.
 

ה-Eldorado שהופיע בשנת 1953 נחשב לאחד הנציגים הראשונים של מכוניות הלוקס האישיות.

 

קאדילק Eldorado Brougham

ה-קאדילק Eldorado Brougham משנת 1957- מכונית מסוג "אולטראלוקס" – ייצגה מה שנקרא halo model, שיוצאים יותר בשביל הפרסומת מאשר בשביל הרווח.

ה-Eldorado Brougham בצורה המקורית יצא רק שנתיים. ב-1959 הוא קיבל חלק חיצוני חדש עם עיצוב מאופק ושבור יותר, שנעשה על-ידי החברה האיטלקית Pininfarina. ה-Eldorado Brougham משנת 1959 – מכונית נדירה ביותר, הן יוצרו רק 99 יחידות. בשנת 1960 אחרי תוספת קטנה הייצור כלל 101 מכוניות, לאחר זאת ה-Eldorado Brougham אבד מתוכנית הייצור.

 

 

על עיצוב ה-קאדילק Eldorado Brougham דגם 1959 עבד משרד המעצבים Pininfarina.

 
"עודפי הארכיטקטורה" האופייניים לשנות ה-50 הגיעו לשיא שלהם בדגמי שנת 1959, שהיו בעלי חלק חציוני הדומה יותר לסירה, רשתית מאייד מאסיבית עם תתי פנסים, הדומים לקולטי אוויר של מנוע סילון וסנפירים מפלצתיים המצויידים בפנסים כפולים, שדימו פליטת סילון. אחרי ההתבלטות הזו האופנה לסנפירים נעלמה במהירות, אך על קאדילק הם בצורה מקוצרת במיוחד נשארו עוד הרבה זמן, והפכו לקו המאפיין דווקא של חברה זו, כמו פנסים צרים ואנכיים.

 

 קאדילק אלדורדו
הסנפירים על ה-קאדילק Eldorado 1959 מגיעים לגודל שלא-ייאמן.
 
עוד שנה חשובה היא ה-1967 שבה הופיע קאדילק Eldorado חדש לגמרי המכוון על המקום הנוצר של קופה הלוקס האישיים (personal luxury coupe). מכונית זו , שלא הייתה בעלת כל דמיון ל-קאדילק האחרים מלבד המנוע בעל ה-340 כ"ס, הייתה בעלת תמסורת קדמית. משנת 1970 על ה-Eldorado שמו מנועים עם נפח עצום של 500 אינץ' מעוקבים (8.2 ליטר) המוציאים 400 כ"ס. שגעון הגדלות של דטרויט קבעה שיאים חדשים לפני שתוך שנה-שנתיים צללה אל תוך משבר הנפט.


1967 Eldorado

מה-Eldorado שנת 1967 המפואר הזה החל מעבר הקאדילאק לתמסורת קדמית.

 
אחת מההשלכות של המשבר הייתה חוסר היכולת להעביר חידוש שנתי, האופייני בשביל המכוניות האמריקניות עוד מסוף שנות ה-1920. מעכשיו דגמי השנה הבאה היו נבדלים מהשנה הקודמת במעט עד בלא-כלום. מלבד זאת היה צריך להתמודד עם המכוניות היפניות הקומפקטיות והחסכניות יותר שנהרו לשוק האמריקני וגם במכוניות האירופיות.
 
התשובה לכך הפכה הופעת בשנת 1967 בסרגל קאדילק רכב קומפקטי חדש שנקרא קאדילק Seville. רכב זה נקרא לפתות את הקונים של חברות אירופיות איכותיות כגון Mercedes-Benz ו-BMW. למרודה שהוא הפסיד בגדול במידות ל-קאדילק בגודל מלא, ה-Seville עקפה אותם בהרבה במחיר, מה שלא הפריע למכירות שכללו יותר מ-43 אלף מכוניות.
 

קאדילק Seville

הצורות המאופקות של ה-קאדילק Seville מנבאות את הסגנון ה"קטום" של שנות ה-80.

 
הנטייה לקומפקטיות שוב הכריזה על עצמה גם בשנה הבאה, כאשר אחרי שינוי עיצוב ה-קאדילק הגדולים בעלי התמסורת המלאה קטנו במידות. אך הודות לתכנון מוצלח החלק הפנימי לא קטן, אלא להפך, גדל. את הגדלים המרשימים הקודמים שמר לזמן מה רק ה-Eldorado, שאחרי שנת 1976 איבד את הצורה עם הגג הנפתח שפורסמה כ"הקבריולה האמריקני האחרון". אך ההצעות על כך שהקונים לא זקוקים יותר לקבריולה, לא אומתו ומתחילת שנות ה-80 הקבריולה בכמויות קטנות שוב הופיעו בדגמי החברות האמריקניות. בשנת 1984 חזר לייצרם גם קאדילק, בהוצאו את הדגם Eldorado Convertible, שהתבסס על ה- Eldorado של הדור החדש, עדיין בעל תמסורת קדמית, אך הרבה יותר קומפקטי.
 

1976 Eldorado

"הקבריולה האמריקני האחרון" – 1976 קאדילק Eldorado – לא הצליח להפוך לאחרון.

 

1984 Eldorado

בשנת 1984 הוצאת הקבריולה Eldorado חדשה.

על תמסורת קדמית עברו גם דגמים אחרים של קאדילק. בשנת 1980 זה קרה עם ה-Seville שקיבלה חלק חיצוני ייחודי בסגנון Razor Edge (להב התער), האופייני למכוניות אנגליות מסוף שנות ה-40. ובשנת 1985 הפכו לבעלות תמסורת קדמית המכוניות הגדולות De Ville ו-Fleetwood. תמסורת אחורית ומראה שמרני נשאר רק אצל קאדילק Fleetwood Brougham, שייצא בלא שינוי משמעותי משנת 1980.

בשנת 1987 הוא שינה שמו לפשוט Brougham, ובשנת 1993 כדי להחליפו הגיע Fleetwood גדול חדש שיצא עד שנת 1996.

 

ה-Seville בעלת התמסורת הקדמית, המצוידת בתא מטען זעיר בסגנון "להב התער".

קאדילק קלאסי בעל תמסורת אחורית שיצא באותה צורה כל שנות ה-80.

ה-Sedan De Ville איבד חלק ארי מהרושם הקודם שיצר.

 

האחרון בין הקאדילאקים בעלי התמסורת האחורית הגדולים.

 
בשנת 1987 הפך לרכב סמלי הרודסטר דגם ה-Allante, שנוצר בשיתוף עם Pininfarna. הצירים בשביל הרכבים הוכנו בדטרויט, הועמסו על מטוס, נשלחו לאיטליה, שם חובר אליהם חלק חיצוני ושוב במטוס הם נשלחו חזרה להרכבה סופית. זה נתן סיבה לאוהבים להתבדח ולדבר על "פס הייצור הארוך ביותר בעולם". בשנות 1987-1993 נבנו 21 אלף Allante.
 

קאדילק אלאנטה

הרודסטר Allante נבנה על "פס הייצור הארוך בעולם".

 
בשנת 199 בפעם הראשונה בסרגל הקאדילאק הופיע רכב שטח. זה היה ה-Escalade, שהיה קרוב לרכבי שטח גדולים מ-GM, כמו Chevrolet Tahoe ו-GMC Yukon. ה-Escalade של הדור השני בשנת 2002 בפך לנציג הראשון של עיצוב "מהוקצע". מלבדו יצא ה-Escalade EXT, שבדומה לאח התאום Chevrolet Avalanche, ייצג היבריד של רכב שטח ופיק-אפ. בשנת 2003 כתוספת לשני הדגמים הללו הופיע ה- Escalade ESV המוארך, שהפך לחלופה ל-Chevrolet Suburban.
 

קאדילק Escalade חייב את מראהו החיצוני להיסחפות הכללית אחר רכבי שטח.

 

Escalade EXT

אחרי רכבי השטח קאדילק פנה לייצור הפיק-אפים Escalade EXT.

 
באותה שנה קאדילק פנה לשינוי קיצוני בשמות. דגמים חדשים קיבלו במקום שמות מלאים ראשי תיבות בעלי שלוש אותיות. הציפור הראשונה של ה"מיתוג מחדש" הזה היה הדגם CTS – סדאן בגודל בינוני עם תמסורת אחורית. בשנת 2004 נוספו אליו הקרוס-אובר SRX והרודסטר XLR, הראשון אחרי Allante. בשנת 2005 את מקומה של Seville תפס הדגם STS, שיוצא בגרסאות בעלות תמסורת אחורית ומלאה.
 

ובשנת 2006 קיבל תחליף גם מאריך החיים De Ville. ספינת הדגל של שורת הדגמים החדשה קיבלה את השם DTS, אך נשארה בעלת תמסורת קדמית.הדגמים CTS, STS ו-XLR יוצאים גם בגרסה "טעונה", תחת השמות CTS-V, STS-V, ו-XLR-V.

 

לפני מספר שנים קאדילק הכניס את המילה שלו למכוניות ה"טעונות" בשלושה דגמים של ה-V-Series: CTS-V, STS-V ו-XLR-V (מלמעלה למטה).

 
עד עכשיו הדגמים של קאדילאק נוצרו בלעדית לטעמם של האמריקנים. אך מעכשיו General Motors פנה להפיכת חברה זו למותג עולמי ותחת השם קאדילק לראשונה החלו להימכר דגמים שלא בשביל השוק האמריקני. הדגם קאדילק SLS מחושב על קונה סיני, ולאירופה יוצה ה-קאדילק BLS, שמיוצר בשוודיה ונבנה על פס אחד עם ה-Saab 9–3 כך, למרות מאות השנים מאחורי הגב, ההיסטוריה של קאדילק רק
מתחילה.
 

דגם קאדילק SLS נוצר במיוחד לשוק הסיני.

 
 

אתרים מומלצים:   השכרת רכב בארץ ובעולם   |  בנייה ופיתוח אתרים   |  הסרת שיער - מבצעים


 הדפס   
   מזער

 הדפס   
זכויות יוצרים (c) 2010 www.cadillac-forsale.info   תנאי שימוש  הצהרת פרטיות